Vayedaber

Baba Kama

Daf 33a

משנה: מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ אוֹ שֶׁהָֽיְתָה לוֹ בוֹ שׁוּתָפוּת. הַשּׁוֹחֵט וְנִתְנַבְּלָה בְיָדוֹ הַנּוֹחֵר וְהַמְעַקֵּר מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל וְאֵינוֹ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים טָבַח וּמָכַר חוּץ מֵרְשׁוּתָן. אוֹ שֶׁגָּנַב חוּץ מֵרְשׁוּתֵן וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָן. אוֹ שֶׁגָּנַב וְטָבַח וּמָכַר חוּץ מִרְשׁוּתָן מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. אֲבָל אִם גָּנַב וְטָבַח וּמָכַר בִּרְשׁוּתָם פָּטוּר.

Traduction

Si le voleur a vendu l’agneau ou le bœuf, et se réservant une partie, fût-ce la centième partie, ou bien si le voleur avant de voler l’animal en avait une part comme associé, il paiera l’amende du double pour le vol, mais non celle pour la vente (204)Au 1er cas il n'a pas vendu l'animal entier, et au 2e cas il en possédait une part.. Il en est de même si le voleur a tué l’agneau ou le bœuf volé, contrairement aux rites (205)La viande est alors défendue à titre de Nebélah, mort par voie naturelle..

Pnei Moshe non traduit

מתני' מכרו חוץ מאחד ממאה שבו. גנב שמכר כל השור חוץ מן דבר מועט שבו בבבלי מסקינן שאם שייר דבר הנתרים עמו בשחיטה הוי שיור ופטור מתשלומי ד' וה' דכתיב וטבחו או מכרו עד שימכור כל הדברים שעמו בטביחה אבל אם שייר גיזותיה וקרניה לא הוי שיור ולא מיפטר בהכי:

או שהיתה לו בו שותפות. קודם שגנבו ואפילו באבר אחד לא קרינן ביה ומכרו כולו באיסור:

ונתנבלה בידו. שלא מדעת:

הנוחר ומעקר. מדעת נוחר שתחבו בנחיריו וקורעו עד לבו והמעקר שעקר הסימנים אינו משלם ד' וה' ואפילו לרבנן דאמרי שחיטה שאינה ראויה שמה שחיטה הא לאו שחיטה היא כלל:

וטבח ומכר חוץ מרשותן. שכשהוציאו מרשותן נעשה עליו גנב וקנאו:

או שגנב חוץ מרשותן. קנאו במשיכה מיד ונעשה גנב עליו אבל גנב וטבח ומכר ברשותן פטור דלא נעשה עליו גנב וכשלא הגביהו עסקינן דאי בהגביהו קנאו וחייב:

רִבִּי יוֹסְטָא בֵּירִבִּי מַתּוֹן שָׁאַל. הַפּוֹדֶה כַלְכָּלָה מִיַּד הַגִּזְבָּר 33a מָהוּ שֶׁתיבטל לְמַעְשְׂרוֹת. מָתִיב רֵישׁ לָקִישׁ. וְהָתַנִּינָן. גָּנַב וְהִקְדִּישׁ וְאַחַר טָבַח וּמָכַר. כְּמַה דְאַתְּ אָמַר תַּמָּן. הַמַּקְדִּישׁ אֵינוֹ כְמוֹכֵר. וְדִכְוָותָהּ הָפּוֹדֶה אֵינוֹ כְלוֹקֵחַ. מִילְּתֵיהּ דְּרֵישׁ לָקִישׁ אָֽמְרָה. מְכִירָה כְפִדְיוֹן. אָֽמְרֵי. רָאוּי הוּא לִפְדּוֹתוֹ וּלְאוֹכְלוֹ.

Traduction

R. Yousta b. R. Maton demanda: si quelqu’un rachète du trésorier sacré une corbeille de fruits (qui n’avait pas été rédimée), ce rachat soumet-il les fruits à l’obligation des dîmes? -Non, répliqua Resh Lakish, comme il a été dit ici: S’il a volé un animal qu’il a consacré, puis l’a égorgé et vendu, etc. (donc, la consécration n’est pas une vente); or, comme il est établi que la consécration n’est pas une vente, de même le rachat n’est pas un achat. Mais Resh Lakish n’a-t-il pas dit ailleurs (203)Masseroth, 5, 1. que la vente égale le rachat? C’est vrai, fut-il répondu, pour la faculté de racheter des consécrations et les manger en profane (sans pour cela faire équivaloir le rachat à l’achat).

Pnei Moshe non traduit

הפודה כלכלה מיד הגזבר. כלכלה של פירות הקדש ועדיין לא הוקבעו למעשרות:

מהו שתיטבל למעשרות. בפדיון שפודה דקי''ל מקח טובל למעשרות כדאמרינן הכא בריש פ''ד דמעשרות ומיבעיא ליה אם הפדיון כמקח הוא דהוי כלוקחו ומוציאו מיד הקדש או לא. מתיב ריש לקיש. השיב ר''ל תשובה לדבריו ופשט ליה ממתני' דהתנינן גנב והקדי' ואח''כ טבח ומכר וש''מ דהקדיש לאו כמוכר הוא מדלא מיחייב אהקדש גופיה:

כמה דאת אמר תמן המקדיש וכו'. וכמה דאמרינן דהמקדיש לאו כמוכר הוא א''כ ממילא נמי דהפודה לאו כלוקח נחשב הוא דחדא טעמא היא ומשום דאף שהקדיש אכתי ברשותא דמרא קיימא:

מילתיה דר''ל אמרה. קושיא היא הא שמעינן מדר''ל דאמר מכירה כפדיון הוא כמו במכירה כך הוא פדיון כלומר שדין אחד להם ומילתי' דר''ל לעיל בפ''ה דמעשרות שינויה גבי פלוגתא דידיה ור''י בדין הממרח כריו של חבירו שלא מדעתו דמותיב התם ר''ל לר''י ממתני' דתנינן בפ''ד דפאה ובחלה הקדישן עד שלא נגמרו למעשרות וגמרן הגזבר ואח''כ פדאן פטורין וס''ל התם דיד הגזבר כיד אחר דמיא ולא כיד הבעלים אלמא כשהוא ביד הגזבר לא אמרינן דברשות מרה קיימא וא''כ הפדיון כמכירה הויא ואמאי קאמר הכא הפודה לאו כלוקח הוא:

אמר. ומשני אמרי:

ראוי הוא לפדותו ולאוכלו. כלומר לענין זה הוא דקאמר התם דיד גזבר לאו כרשות מרא קמא הוא שראוי לפדות הפירות ולהוציאן מן ההקדש לחולין ולאוכל כך כדמשמע התם שהמירוח ביד הגזבר לא הוי כנתמרח ביד הבעלים לאסרן לאכול מהן עראי אבל לא נחשב הפודה כלוקח משום הכי דנימא אם פדאן אחר קודם שהוקבעו למעשר שיטבלו למעשרות:

אָמַר רִבִּי לָֽעְזָר. רָאוּ אוֹתוֹ שׁוֹחֵט שׁוֹר שָׁחוֹר בַּיַּעַר חֲזָקָה גָּנוּב הוּא. חָשׁ לוֹמַר. שֶׁמָּא הָיָה רָבוּץ. תִּיפְתָּר בְּשֶׁרָאוּהוּ מוֹשֵׁךְ.

Traduction

R. Eléazar dit: Si l’on voit quelqu’un égorger un bœuf foncé au milieu d’un bois, il y a présomption que ce bœuf a été volé. Mais n’y a-t-il pas à craindre que cet individu ait trouvé le bœuf spontanément couché là, et qu’il ne soit pas coupable du fait de l’avoir égorgé en cet état? Il faut ajouter, comme explication, qu’auparavant on a vu le même homme entraîner le bœuf hors du domaine de son maître (alors l’égorgement caché est une preuve du vol).

Pnei Moshe non traduit

ראו אותו שוחט שור שחור ביער. שחור לאו דוקא אלא משום דסתם שור שחור יותר שמן ויפה לאכילה הוא כדאמרינן בריש פ''ה דנזיר דבתורא לאו דקרמנאי אוכמא מעלי טפי לבישרא הילכך נקט שור שחור:

חזקה גנוב הוא. דנטמן לשחטו ביער ומיחייב אטביחה:

חש לומר. ופריך דניחוש שמא מצאו כשהוא רבוץ בעצמו שם ועכשיו הוא שוחטו ולא מיחייב אטביחה אלא דווקא היכא שגנבו בתחלה והוציאו מרשות הבעלים כדתנן לקמן בפירקין:

תיפתר בשראוהו מושך. ויוצא מרשות הבעלים אבל לא ידעו שגנב עד שראוהו נטמן ביער ושוחטו:

יֵשׁ בְּטוֹבֵחַ מַה שֶׁאֵין בְּמוֹכֵר וְיֵשׁ בְּמוֹכֵר שֶׁאֵין בְּטוֹבֵחַ. שֶׁהַטּוֹבֵחַ בַּשַׁבָּת חַייָב וְהַמּוֹכֵר בַּשַׁבָּת פָּטוּר. אָמַר רִבִּי יַנַּאי בֵּירִבִּי יִשְׁמָעֵאל. מָצִינוּ שֶׁהַמְכִירָה חַייָבִין עָלֶיהָ בַּשַׁבָּת. הַגַּע עַצְמָךְ. בָּאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ. תְּלוֹשׁ מִן הַקַּרְקַע הַזֶּה וּקְנֵה אוֹתוֹ. לֹא קְנָייוֹ. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. תְּלִישָׁה הִיא שֶׁמְחַייֶבֶת אוֹתוֹ וְלֹא מְכִירָה.

Traduction

L’égorgement comporte parfois une pénalité que n’implique pas la vente, et vice-versa. Egorger un animal le Shabat entraîne la peine de mort (donc, sans payement d’espèces, et par contre la vente faite en ce même jour laisse le coupable dispensé de payer). R. Yanaï b. Ismaël dit: On trouve que la vente entraîne la pénalité de la mort même le Shabat, car s’il arrivait à un voleur de dire à son prochain: ''Arrache-moi tels plants du sol, et acquiers-les pour moi'', l’acquisition serait certes valable? —Là, répond R. Yossé b. R. Aboun, la culpabilité provient du fait d’avoir arraché, et non d’avoir vendu.

Pnei Moshe non traduit

שהטובח בשבת חייב. מיתה לפיכך אינו משלם וכן יש במוכר מה שאין בטובח מהאי טעמא גופה דהמוכר בשבת משלם והטובח פטור מתשלומין:

מצינו שהמכירה חייבין עליה בשבת. מיתה דהגע עצמך אם אומר לחבירו תלוש מן הקרקע הזה ותקנה לי את הגניבה שלך בכך מי לא קנה זה הלוקח וא''כ אמאי אמרת יש בטובח וכו' הא. מצינו דלפעמי' גם במוכר הגניבה מתחייב מית' עליה שהרי תלש בשבת ופטור מן התשלומין הוא:

תלישה היא שמחייבת אותו. משום שבת ולא המכירה בעצמה וא''כ חיוב המיתה אינה באה כ''א מחמת דבר אחר:

Baba Kama

Daf 33b

משנה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל אֲבָל מְגַדְּלִין בְּסוּרִייָא וּבְמִדְבָּרוֹת שֶׁבְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. וְלֹא יְגַדֵּל יִשְׂרָאֵל חֲזִירִין בְּכָל מָקוֹם וְלֹא יְגַדֵּל אָדָם אֶת הַכֶּלֶב אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה קָשׁוּר בַּשַׁלְשֶׁלֶת. אֵין פּוֹרְסִין נִשְׁבִּין לַיּוֹנִים אֶלָּא אִם כֵּן הָיָה רָחוֹק מִן הַייִשׁוּב שְׁלֹשִׁים רִיס.

Traduction

Il ne faut pas élever du petit bétail, en Palestine (207)Le petit bétail gâte les champs Cf. (Demaï 2, 3). V. Neubauer, Géographie, p. 136., mais c’est permis en Syrie et dans les endroits non habités de la Palestine. A Jérusalem, on ne devait pas élever de porcs, de crainte de contaminer les animaux sacrés, et c’est interdit aux cohanim dans le reste de la Palestine comme précaution de pureté. Nul ne doit élever de porc, ni de chien, à moins qu’on ne le tienne attaché. Il ne faut pas dresser des pièges aux pigeons, sauf à la distance de 30 riss d’un endroit habité (208)On s'exposerait à prendre les pigeons d'autrui. Cf. J., (Baba Batra 3, 5) ( 13c)..

Pnei Moshe non traduit

מתני' אין מגדלין בהמה דקה בארץ ישראל. משום ישוב ארץ ישראל שמבערים את השדות וסתמן דישראל הן:

אבל מגדלין בסוריא. ארצות שכבש דוד דלאו שמיה כבוש והוו כח''ל לענין זה דלא חיישינן לישוב ואם יפסידו שדות אחרים ישלם:

אין מגדלין תרנגולים בירושלים. אפילו ישראל מפני הקדשים שאוכלין ישראל שם בשר שלמים ותודה ומעשר בהמה ודרך תרנגולים לנקר באשפה שמא יביאו עצם כעדשה מן השרץ ויטמאו את הקדשים:

ולא הכהנים. מגדלין בכל א''י:

מפני הטהרות. שהכהנים אוכלין תרומ' וצריכין להזהר בטהרה:

ולא יגדל ישראל חזירים. בבבלי קאמר דגזרו משום מעשה שהיה והכא מפרש בגמרא טעמא אחרינא:

את הכלב. מפני שנושך ומנבח ומפלת אשה מיראתו:

נשבין. פחים שלא ילכדו בהן יוני בני הישוב:

שלשים ריס. ארבע מילין:

משנה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַייָב. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ לְבַעַל חוֹבוֹ לְשׁוֹמֵר חִנָּם וְלַשּׁוֹאֵל לְנוֹשֵׂא שָׂכָר וְלַשּׂוֹכֵר וְהָיָה מוֹשְׁכוֹ וּמֵת בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים פָּטוּר. הִגְבִּיהוֹ אוֹ שֶׁהוֹצִיאוֹ חוּץ מֵרְשׁוּת הַבְּעָלִים וָמֵת חַייָב.

Traduction

Si le voleur a volé l’agneau ou le bœuf dans le domaine de son propriétaire, et qu’il l’ait vendu ou tué au dehors, ou s’il l’a volé au dehors, ou qu’il l’ait vendu ou tué dans son domaine, ou bien encore s’il a volé, vendu ou tué l’animal dehors, il est condamné à l’amende du quadruple ou du quintuple. Mais s’il a volé et vendu ou tué l’animal, sans sortir du domaine de son propriétaire, il ne paiera rien. S’il a soulevé l’animal, ou fait sortir du domaine de son propriétaire, puis l’animal est mort, il paiera l’amende. Si le voleur donne l’animal en rachat de son fils aîné (au Cohen) ou à son créancier, ou à un gardien, ou à titre de prêt, ou à celui qui le loue, puis l’un d’eux tire l’animal pour le faire sortir, lequel est mort avant de sortir du domaine de son propriétaire, le voleur ne paiera pas l’amende. Si l’un d’eux a levé l’animal, ou l’a fait sortir du domaine de son propriétaire, le voleur paie l’amende.

Pnei Moshe non traduit

מתני' היה מושכו. הגנב להבהמה ויוצא ומת קודם שהוציאוהו מרשות בעלים:

פטור. מן הכפל דעדיין לא קנאו להתחייב כפל על הגניבה:

הגביהו. אפילו ברשות בעלים שהגבהה קונה בכ''מ:

נתנו. הגנב בבית הבעלים להכהן בשביל פדיון בכורת בנו או שנתנו לב''ח או שמסרו לש''ח וכו' והיה מושכו הכהן או הב''ח או השומר ומת ברשות בעלים פטור ובגמ' קאמר מאן פטור:

הלכה: מְכָרוֹ חוּץ מֵאֶחָד מִמֵּאָה שֶׁבּוֹ כול'. גָּנַב בִּרְשׁוּת הַבְּעָלִים כול'. רִבִּי זְעִירָא בָּעֵי. מְכָרָהּ חֶצְייָן מָהוּ. מָכַר חֶצְייָהּ לָזֶה וְחֶצְייָהּ לָזֶה מָהוּ. 33b נִישְׁמְעִינָהּ מִן הָדָא. מְכָרָהּ חוּץ מִיָּדָהּ חוּץ מֵרַגְלָהּ הוּץ מִקַּרְנָהּ חוּץ מִגִּיזָתָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר. חוּץ מִקַּרְנָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי כֶפֶל. חוּץ מִגִּיזוֹתֶיהָ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. רִבִּי אוֹמֵר. חוּץ מִדָּבָר שֶׁהַנְשָׁמָה תְלוּיָה בָהּ מְשַׁלֵּם תַּשְׁלוּמֵי אַרְבָּעָה וַחֲמִשָּׁה. חוּץ מִדָּבָר שֶׁאֵין הַנְשָׁמָה תְלוּיָה בָהּ פָּטוּר.

Traduction

R. Zeira demanda si l’on a vendu par moitié (en deux fois), ou si l’on a vendu la moitié à l’un et la moitié à l’autre, est-ce considéré comme un reste? On peut le savoir de ce qu’il est dit (206)Tossefta, ch. 7.: Si l’on a vendu un animal en réservant une patte de devant ou de derrière, ou les cornes, ou la tonte, on paiera l’amende du quadruple. Selon R. Eléazar b. R. Simon, pour la vente, sauf réserve des pattes, on paie l’amende du double, et sauf réserve de la vente des cornes et de la tonte, on paie l’amende du quadruple. Selon Rabbi, si on le vend en réservant un membre dont la vie dépend, on ne paiera rien; si c’est un membre dont la vie ne dépend pas, on paiera l’amende du quadruple; donc la vente par moitié constitue aussi un reliquat qui annule la vente.

Pnei Moshe non traduit

גמ' מכרה חציין מהו. משום דמתני' קתני חוץ מאחד ממאה שבו דמשמע דוקא ששייר לעצמו ולא מכר זה החלק כלל הילכך קא מיבעי ליה אם מכרה לחצאין שבתחילה מכר לו חציה הא' וחזר ומכרה לו חציה השניה אם הוי כמכר כולה או דלמא כל חלק הוי שיור לחבירו וכן אם מכר לשנים חצי לזה וחצי לזה אם כל אחד הוי שיור לחבירו:

נשמעינה מן הדא. דפליגי תנאי בענין שיור דמתני' ומהתם נפשט בעיא דילן:

מכרה חוץ מידה וכו'. תוספתא פ''ז והתם גריס בדברי ר''א בר''ש חוץ מידה וחוץ מרגלה משלם תשלומי כפל חוץ מקרנה וחוץ מגיזתה משלם תשלומי ארבעה וחמשה. והיא הגירסא הנכונה דר''א בר''ש פליג את''ק דקאמר דאלו כלם לא הוי שיור וטעמיה דס''ל דבר המעכב בשחיטה בעינן דוקא דהני הוי שיור כגון שאר איברים שאם ניטלו הימנה מחיים נעשית נבילה בכך כמו אם ניטל הירך וחלל שלה או שארי איברים הפנימיים וכיוצא בהן אבל ידה ורגלה מן הארכובה ולמטה אינם מעכבים בשחיטה לא הוי שיור ור''א בר''ש ס''ל דבר הניתר בשחיטה כגון ידה ורגלה הוי שיור אבל קרנה וגיזותיה דהן אין צריכין היתר שחיטה לא הוי שיור:

רבי אומר חוץ מדבר וכו'. כן הגי' נמי בתוספתא אבל טעות דמוכח הוא וכצ''ל חוץ מדבר שהנשמה תלויה בו אינו משלם וכו' שאין הנשמה תלויה בו משלם ד' וה' ועכ''פ שמעינן מדפליגי תנאי באיזה אופן הוי שיור או לא ושמעינן דדבר שהנשמה תלויה בו לכ''ע הוי שיור וא''כ במכר לחצאין נמי כל אחד הוי שיור לחבירו דהאי ודאי דבר שהנשמה תלויה בו ואף על פי שאח''כ חזר ומכרו לו גם חציי' השנייה כל מכירה ומכירה בפני עצמה לאו כלום היא ולא מצטרפי:

הלכה: הָיָה מוֹשְׁכוֹ וְיוֹצֵא וּמֵת כול'. נְתָנוֹ לִבְכוֹרוֹת בְּנוֹ כול'. אָמַר רִבִּי מָנָא. מָאן דָּמַר לִי הָדָא מִילְּתָא אֲנָא נְסִיב ברנייתיה. מָהוּ פָטוּר. נִפטָר מֵחוֹבוֹ אוֹ נִפְטָר מִגְּנֵיבָה.

Traduction

R. Mena dit: à celui qui m’expliquera cela, je m’engage de porter au bain son ligne blanc (Balnearia) (209)''V. Schuhl, Sentences, p. 360. Lonzano (ed. Buber, dans Haasif, 2, 327) a une variante défectueuse; la lecture hypothétique proposée par M. Buber, BALNOTYA, comme dans B., Baba Metsia 41a, vaut mieux.'', savoir en quoi la Mishna déclare qu’il y a dispense? Le voleur qui a effectué cette livraison est-il acquitté de sa dette, ou est-il acquitté du vol (au point de vue de l’amende du double)?

Pnei Moshe non traduit

גמ' מאן דאמר לי הדא מילתא. פירושא דמתני':

אנא נסיב בנרייתיה. אני לוקח בגדי המרחץ שלו להטעין עלי ולהוליך אחריו לבית המרחץ. בנרייתיה כלי המרחץ והשורש בני והוא מרחץ וכן מצינו במ''ר פ' מ''ה בנריו' הוליכה לה למרחץ ודוגמתו בבבלי מציעא מאן מתרגם לי חבית וכו' מובילנא מניה אבתריה לבי מסותא ומשום דקשיא לי מהו פטור ואהיכא קאי:

נפטר מחובו נפטר מגניבה. אם נפטר הגנב מחובו קאמר ואשמועינן שאע''פ שהמסירה בבית בעלים היא נפטר מחובו שהיה עליו בשביל בכורת בנו או לזה הב''ח מפני שכבר קבלו עליהם ונתרצו במסירה זו שמסר לידם שם או נפטר מגניבה קאמר וכמו פטור דרישא הוא ואשמעינן בסיפא שאע''פ שהגנב מסר הגניבה ליד ב''ח לא אמרינן דהוי כמו שהיא כבר ברשותו להתחייב כפל כיון שעדיין בבית הבעלים היא:

הלכה: אֵין מְגַדְּלִין בְּהֵמָה דַקָּה כול'. אָמַר רִבִּי בָּא. כְּגוֹן מָהִיר שֶׁהִיא שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל עַל שִׁשָּׁה עָשָׂר מִיל.

Traduction

Comme ''endroit non habité'' dit R. Abba, on peut citer Mahir (210)Ou Mahomeria, un pacage. V. (Pessahim 4, 3)., qui occupe un espace de 16 milles carrés.

Pnei Moshe non traduit

גמ' כגון מהיר. שם מדבר קרוב לארץ ישראל שהוא י''ו מיל על י''ו מיל ושם מותר לגדל בהמה דקה וכן הוא בפרק מקום שנהגו הלכה ג':

תַּנֵּי. אֵין מְגַדְּלִין תַּרְנְגוֹלִין בִּירוּשָׁלַיִם מִפְּנֵי הַקֳּדָשִׁים וְלֹא כֹהֲנִים בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל מִפְּנֵי הַטָּהֳרוֹת. יָכוֹל אַף בִּירוּשָׁלַיִם כֵּן. אוֹ ייָבֹא כַּיי דָּמַר רִבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי. יְרוּשָׁלַם הַבְּנוּיָה וגו'. עִיר שֶׁמְחַבֶּרֶת יִשְׂרָאֵל זֶה לָזֶה.

Traduction

On a enseigné: ''A Jérusalem on ne devait pas élever de coq, de crainte de contaminer les animaux sacrés, et aux cohanim c’est défendu dans le reste de la Palestine, à titre de précaution de pureté''. Est-ce à dire qu’à Jérusalem, même les simples israélites doivent se garder de procéder aux élevages en vue de leur pureté? —Non, il en est de ceci comme l’a dit R. Josué b. Levi (211)(Hagiga 3, 6): du verset (Ps 122, 3), O Jérusalem, toi qui est bâtie, etc., on déduit que dans cette ville tous les israélites sont considérés comme associés pour la pureté, pendant les fêtes seulement, non au delà – (212)Suit un passage traduit (Sheviit 7, 4).

Pnei Moshe non traduit

יכול אף בירושלים כן. לשון שאילה הוא ועל הטהרות קאי דיכול שנאמר אף בירושלים צריכין אפילו ישראל להשמר שלא לגדל מפני הטהרות שהרי כל ישראל כשהם בירושלים נקראים חברים לענין טהרות כדלקמן וא''כ הוה קשיא מ''ש דמפני הקדשים הוא דנקט:

או יבא כהאי דאמר ר' יהושע בן לוי. לעיל בפ' חומר בקודש דדריש מקר' ירושלם הבנויה וגו' כעיר שחוברה וגו' עיר שמחברת ישראל זה לזה כשעולים לתוכה נעשים הכל כחבירים וכולן שוין זה לזה ולפיכך נאמנין על הטהרות כדתנן התם וש''ס קיצר כאן כדרכו והוא כמו וכו' וסמוך על המסקנא דהתם דפריך שם מעתה אפילו בשאר ימות השנה ואמאי תנן במתני' שם ובשעת הרגל אף על התרומה ומשני התם ר' זעירא ובלבד בשעה ששם עלו שבטים. דוקא בשעה שכל השבטים עולים לרגל שם כדכתיב ששם וגו' והיינו נמי דקאמר הכא והאי או כמו אלא הוא כדרך לשון הש''ס הזה כלומר לא כדס''ד דאף בירושלים שייכא טעמא דטהרות אלא דאתייא כהאי דרשא דר' יהושע בן לוי שם דדוקא בשעת הרגל הם כחבירים לענין טהרות והלכך אצטריך הכא לטעמא דמפני הקדשים משום שאר ימות השנה:

Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source